ויאהב שלמה את ה'. עבדו מאהבה כלומר
אף על פי שלקח בת פרעה לא סר בעבורה מה' עד לעת זקנתו שהרבה נשים נכריות ובת פרעה והאחרות
הטו את לבבו מאהבת ה' ובאמת נראה שהשיב אותה לדת ישראל אף על פי כן היתה אסורה לו לפי
שהיתה מצרית ראשונה ומרבותינו ז"ל שאמרו כי מותרת היתה לו כי מה שאמר בנים אשר
ילדו להם דור שלישי בנים ולא בנות ואף על פי שלא נקבעה ההלכה כדברי זה החכם אף על פי
שאמר כי קבלה היתה בידו נראין דבריו כי לא ראינו בכתוב שחטא שלמה על שלקח בת פרעה אלא
על שהרבה נשים ודבק בהם באהבה עד שהסירו את לבבו והניח נשיו הנכריות לעבוד אלהים אחרים
והנה בשנה הרביעית למלכו לקח בת פרעה והכתוב מעיד ויאהב שלמה את ה' וגו' רק בבמות הוא
מזבח ומקטיר ולא אמר רק שלקח בת פרעה ועד עת זקנתו לא הטו את לבבו ואז זכר בת פרעה
לגנאי עם האחרות לפי שהסירו את לבבו כלם ואז בהרבות הנשים לא היה שומר להשיבם לדת ישראל
אלא היה לוקחן בגיותן לתאות לבו ומניחן לעשות כמשפטי הגוים וע"כ נענש עליהם:
(source)
That he multiplied foreign wives, including the
daughter of Pharaoh, and the others turned his heart away from loving the LORD.
In truth it appears that he did return her to the religion of Israel;
nevertheless she was forbidden to him because she was an Egyptian of the first
generation.
And our Rabbis of blessed memory who said that she was
permitted to him argued from the statement “the children whom they bear to them
— by the third generation [are] sons and not daughters.” Even though halacha
was not firmly decided according to that sage’s view, and even though it was
said that he had received a tradition, his words seem plausible.
For we do not see in the text that Solomon sinned
merely for taking the daughter of Pharaoh, but rather for having many wives and
cleaving to them in love until they turned away his heart, and he left his
foreign wives to serve other gods. And behold: in the fourth year of his reign
he took the daughter of Pharaoh, and the text testifies “and Solomon loved the
LORD….” Only with regard to the high places is there an altar and incense — it
does not say merely that he took the daughter of Pharaoh. Until the time of his
old age they had not yet turned his heart; then the daughter of Pharaoh is
remembered reproachfully along with the others because they all removed his
heart.
And by multiplying the women he did not take care to
bring them back to the religion of Israel; rather he took them in their
promiscuity to satisfy the desire of his heart and permitted them to follow the
practices of the nations. Therefore he was punished on account of them.
Note that, according to David Kimhi, Solomon being a
polygamist per se did not mean he had “many” wives (cf. Deut 17:17;
Jacob 1:15; 2:24; Mosiah 11:2; Ether 10:5); having “many” wives is something more
specific.
